מהי ״תשואת מטרה״ ואיך קובעים אותה?

אחד הפרמטרים החשובים ביותר בתכנון פיננסי נקרא ״תשואת מטרה״. תשואת מטרה היא אותה תשואה שנרצה להשיג על נכס מסוים (או תיק השקעות) כדי להשיג מטרה או יעד כלכלי מסוים.

תשואת המטרה נקבעת בהתאם לייעוד של הכסף, לטווח ההשקעה ולסבילות הסיכון שלנו.

לדוגמא אם מטרת ההשקעה היא להכפיל את הכסף כדי שנוכל לרכוש דירה בעוד 10 שנים, תשואת המטרה תהיה כ- 7% בשנה (מבוסס על חישוב ריבית דריבית).

לעומת זאת אם מטרת ההשקעה היא לשמור על הכסף כדי שנוכל לקנות רכב חדש בעוד שנה, תשואת המטרה צריכה להיות נמוכה עד אפסית, וזאת כדי לא לסכן את הכסף ואת השגת היעד.

ככל שהיעד גדול ורחוק יותר כך נרצה להגדיל את תשואת המטרה.

ההון העצמי שלנו מורכב מנכסים ראליים ונכסים פיננסיים.

במצב אופטימלי כל נכס אמור ״לעבוד״ עבורנו ולהשיא תשואה בהתאם למטרה כלכלית מסוימת אולם בפועל בהעדר תכנון פיננסי מקצועי, נכסים רבים כלל אינם ״עובדים״ או שהם עובדים בתשואה לא מתאימה (נמוכה או גבוה מדי).

מי מאתנו לא מכיר כסף ששוכב בעו״ש, קופת גמל שנשכחה או תיק השקעות בבנק שכבר מזמן אינו מניב תשואה?

דוגמא נוספת לנכס פיננסי שאינו תמיד עובד בתשואת המטרה המתאימה לו הוא החיסכון הפנסיוני (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל או אפילו קרן השתלמות).

החיסכון הפנסיוני בהגדרה אינו נזיל, נועד לטווח הארוך ונהנה מהטבות מס רבות. על פניו היינו מצפים לראות חסכונות פנסיוניים מנוהלים בתשואות מטרה מקסימליות אולם בפועל רבים מהם מנוהלים בסיכון ובתשואות נמוכות מדי.

ההסבר לתופעה זו טמון במושג ״שנאת הפסד״ המתייחס לנטייתם החזקה והלא רציונלית של אנשים להעדיף הימנעות מהפסדים מהשגת רווחים. ע״פ מחקרים כאב ההפסד גדול יותר (ואף כפול) מהנאה מרווח בגודל דומה. את האסימטריה הזו בתגובה הרגשית גילו הפסיכולוגים טברסקי וכהנמן שאף זכה בפרס נובל לכלכלה על גילוי זה.

אז מה אפשר לעשות?

בתהליך התכנון הפיננסי נדגים ונתאים עבורכם מסלולי השקעה ותשואות בהתאם למטרות ולטווחי הזמן שהצבתם לעצמכם. הנסיון מראה שהתאמת התשואות עשויה לייצר רווחים של מאות אלפי ואף מיליוני ש״ח לאורך זמן.

אל תזניחו את הנכסים שלכם, תנו להם לעבוד עבורכם בצורה המיטבית!